• סער שדה

למה אנחנו עייפים כל הזמן?

עודכן ב: אוג 18


מסופר על האיש הכי חזק בעולם שטיפס במשך ימים רבים בהרים כדי לפגוש את האלים. רוח ושינה דיברו ביניהם, מי תצליח לעצור את האיש. רוח אמרה לשינה: "כוחותיי כבירים, מיד אראה לך איך האיש החזק ייפול מרגליו". היא נשפה ונשפה נגד כיוון הליכתו, מעוררת את כל רוחות ההר, אך האיש האימתני נעץ קרסוליו באדמה והמשיך ללכת ליעדו. שינה ישבה לה וצחקקה... מגע קטן אחד שלה במצחו ועפעפיו הפכו כבדים. האיש התמוטט מתחת לעץ, מותש, עייף וחולם.

עייפות היא המצב הנפוץ ביותר בעולם. למעשה כולנו מבינים כי עייפות היא מצב טבעי תקין של גוף שאיננו נח מספיק. עייפות כרונית, כזו שלא במקומה, מצביעה על מצב מטבולי לא תקין המתרחש בגופינו, והיא מכונה גם תשישות. במצבים חמורים היא אינה קשורה לכמות השינה, ולמעשה האדם מתעורר אחרי שנת לילה ארוכה וטובה כשהוא תשוש. זהו אחד המצבים הפתולוגיים הזדוניים ביותר. המופע שלו הוא איטי ואינו דרמטי, ועל כן לא תמיד מבינים (גם המטפל וגם המטופל) את חומרתו.

תשישות קשה מייצרת מעגל זדוני במיוחד, הרי הלאות, שלעיתים היא נפשית לא פחות מאשר פיזית, היא השורש לכל הבעיות, והיא גם זו המונעת מהחולה לקום ולהחליט על הגעה לטיפול, הרי שזו החלטה כשלעצמה דורשת כוחות לא קטנים.

לעיתים מגיעים מטופלים שחוסר אנרגיה ותשישות הן התלונות העיקריות שלהם, אך בפעמים רבות אחרות ניכרת העייפות ברקע למחלות, מחריפה ומחזקת את הקיבעון של המחלה בגוף ובנפש. כמו בחולים אונקולוגיים שאצלם העייפות היא התופעת לוואי השכיחה ביותר של טיפולי כימותרפיה. זו נראית כבעיה "קטנה" אך בראייה של ניהול מחלה, יש חשיבות עליונה להציע פיתרון לבעיה זו כיוון שהיא עשויה לקבוע את מהלך המחלה ואת סיכויי ההחלמה וההשרדות של המטופל.

אך מדוע בעולם המערבי אנו חווים את התשישות הכרונית, שאחיזתה בסובלים ממנה קשה ומביאה למלחמה יומיומית? ולמה החיים כל כך קשים לנו? האם אפשר לסכם תופעה כה רחבת היקף בכך שהחיים הם מעמסה קשה, ומציאות חיינו של עבודה למען פרנסתנו, לימודים למען עתידנו והקמת משפחה ובית באמת מרוקנים אותנו מבפנים, ומכסת האנרגיה הקיימת פשוט איננה מספיקה יותר כדי לקיים את חיי היומיום? למה נראה שלאדם אחד יש אנרגיה רבה והוא תזזיתי ופעיל ואדם אחר כוחותיו לא עומדים לו בפעולות היומיום?


הצ'י Chi -

​מנקודת מבט הוליסטית, הצ'י הוא האחראי לכל מה שקורה בגופינו, הוא אחראי הבלעדי לויטליות של הגוף. חוסר של צ'י, הוא הבסיס להתפתחות פתולוגיה זו. הצ'י למעשה הוא כוח הריפוי של הגוף; זרימת הצ'י וכמותו קובעות האם יהיה חולי בגוף, או שבריאות תשרור.

​הרפואה הסינית מלמדת אותנו, שאותו צ'י הזורם בערוצי אנרגיה, באיברים הפנימיים ולמעשה בכל נקודה בגופינו, לא זורם באופן אקראי אלא לפי סדר זרימה. סדר הזרימה באיברים הוא הקובע כיצד עלינו לקיים את חיי היומיום שלנו, מתי לאכול, מתי לישון, מתי ללמוד/לעבוד, מתי לבצע פעילות גופנית ואפילו מתי במהלך היום להתפנות . אדם שיהיה קשוב לסדר זרימה זה וינהל את חייו על פיו יהנה מאנרגיה זמינה לכל אורך היום, וימנע מעצמו מחלות עתידיות.

עם זאת, כאשר אנו לא פועלים ע"פ סדר הזרימה הזה, ואכן אורח החיים המודרני לרוב לא מאפשר לנו לעשות כן, העייפות מרימה את ראשה.

עייפות מחוסר

חוסר של צ'י עלול להוביל לתשישות. במצב זה אנחנו רוצים לחזק את הצ'י באופן ישיר, וכן את היכולת של הגוף לייצר את הצ'י בעצמו. ברפואה סינית הצ'י הזמין של הגוף מופק מהמזון, מהמשקה ומהאויר. כך שאיכות האויר שלנו, והצורה בה אנו נושמים, איכות המשקה והמזון שלנו ,והאופן בו אנו צורכים אותם, משפיעים על היכולת של הגוף לייצר צ'י במידה מספקת. עייפות זו תחמיר בפעילות

דוגמאות לצמחים מחזקים צ'י-

ג'ינסנג, אשווגנדה, ליקוריץ', קודונופסיס, אטרקטילודוס.

עייפות מעודף

לעיתים יש מספיק צ'י בגוף, אך הזרימה שלו כה לקויה שהוא אינו מגיע ליעדו, דבר היוצר עייפות. על מנת לעזור לגוף להניע את הצ'י חשוב לשמור על תנועה. בתנועה אנו מאבדים כמות מסויימת של צ'י, לכן ככל שהמאגרים של הצ'י של האדם גדולים יותר כך הפעילות הגופנית צריכה להיות עצימה יותר. ובמצבים של צ'י תקוע וגם חסר, נבצע פעילות גופנית איטית והדרגתית.

עייפות זו תחמיר בחוסר פעילות

דוגמאות לצמחים מניעי צ'י-

גי'נג'ר, רוזמרין, בופלאורום, ורבנה, אזדרכת.

העייפות היא בעלת מימד פיזי ונפשי כאחד, ועל כן הטיפול הסימפטומטי לוקה בחסר, ויש להבין את המטופל ולהדריכו בראייה הוליסטית במציאותו המשתנה.

לרפואה הסינית יש מה להציע על מנת לשפר ולהפיג את התופעה המטרידה שנקראת עייפות או תשישות.


צרו איתי קשר

arrow&v

© כל המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ- או תחליף לייעוץ- רפואי או המלצה לטיפול רפואי כלשהו; כל הזכויות שמורות; אין להעתיק תוכן ללא רשות מבעל האתר ©