• סער שדה

מותק, הילד לא מקשיב!

עודכן ב: אוג 18


מאמר בנושא הפרעות קשב בילדים


אחת התופעות ההולכות ומתרחבות ללא גורם אחד שאפשר להצביע עליו, היא תופעת הקשב והריכוז.

הורים רבים נתבקשים (שלא לומר נדרשים) ע"י הממסד, בד"כ ביה"ס אך לעיתים כבר בגן חובה, לקחת את הילדים לאבחון כדי לגלות אם הם סובלים מתופעה שכיחה הנקראת ADHD. או בשפת העם – הפרעת קשב וריכוז. אותם הורים, גם אם הם בעצמם לא ממש חושבים שהילד זקוק לזה, רבות נכנעים למכבש הלחצים הדידקטי והסביבתי ונותנים לילד את אחת ממגוון התרופות המעוררות מסוג מתילפינידאט המשווקות בשם המסחרי רטלין או קונצטרה.

למעשה לרוב ההורים חשים עמוק בליבם כי התרופה משנה את אופיו של הילד, או פשוט לא נכונה בשבילו. לעיתים אפילו הילד מתנגד בתואנה כי הוא לא אוהב את התרופה, ואת מה שהיא עושה לו, אך ההורים בצער רב מכריחים, כי הם מרגישים שאין להם אלטרנטיבה.

אז מהי אותה תופעה שעד לפני כמה עשרות שנים כלל לא הייתה מוכרת, והיום מהווה אחד מהנושאים המעלים שאלות חינוכיות, בריאותיות, פילוסופיות ורוחניות למכביר?

ראשית אסביר בקצרה מה היא לא הפרעת קשב וריכוז. אגב במושג הזה למשמעות המילים "קשב" ו"ריכוז" משמעות זהה, ולכן נסתפק בצמד המילים הפרעת קשב.

הורים נוטים להתבלבל (וגם מטפלים לעיתים) בין שתי "כוכבות עולות" בשנים האחרונות:

  1. הפרעת קשב (עם או בלי היפראקטיביות ואימפולסיביות)

  2. ליקויי למידה

כאשר פונים הורים, (בד"כ בתלונה שהילד תת-הישגי בלימודיו) חשוב מאוד להבין על איזו

תופעה מדובר. או האם ישנה תמונה משולבת של הפרעת קשב וליקויי למידה גם יחד.

(בעגה מקצועית- "קומורבידיות")

אז תחילה לקות למידה – זו באה לידי ביטוי ב-3 סוגים של פערים: פער בין היכולת הכוללת של הילד ובין רמת תפקודו בפועל, פער בין הרמה המצופה מהילד בהתאם לגילו או לכיתה בה הוא לומד לבין רמתו בפועל, ופער בין יכולותיו של הילד לבין עצמן. המונח "לקות למידה" מורה על ליקויים בתהליכי הרכישה של מיומנויות יסוד- קריאה, כתיבה או חשבון, והם יוצרים לקויות בשם דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה בהתאמה.

לקות למידה היא נושא מרתק, אך בה לא יעסוק מאמר זה. לקות למידה דורשת טיפול כגון הוראה יחידנית, הוראות הדרכה ללמידה ועוד שיטות רבות אחרות, אך כשהיא עומדת כתופעה בודדת אצל הילד, היא אינה מטופלת באמצעות צמחי מרפא.

למעשה המפתח להבדיל בין לקות למידה לבעיית קשב טמון ביכולת ההבנה של הילד. ילד עם לקות למידה, מרוכז ככל שיהיה, לא יצליח להבין טקסט. בעוד שילד עם הפרעת קשב לא יבין את הטקסט פשוט כי הוא לא מרוכז, אם ימצא ביכולתו להתרכז לכמה רגעים, יבין את הטקסט בקלות.

אם כן, מאמר זה, יעסוק בהפרעת קשב והיפראקטיביות

(ADHD- Attention Deficit Hyperactivity Disorder): זו נחשבת לאחת ההפרעות השכיחות בקרב ילדים, והיא מתבטאת בקשיים ניכרים בקשב ובריכוז, בהתנהגות אימפולסיבית ובפעלתנות יתר. הפרעת ADHD היא אוסף של סימנים המתבטאים בדרגות חומרה שונות. לעיתים נלוות אליה הפרעות נוספות. מקובל כיום להתייחס ל-ADHD כהפרעה נוירו פסיכיאטרית בילדים המתבטאת בסימנים מוקדמים ולא מקובלים מבחינה חברתית של מופרעות, אימפולסיביות, וחוסר ריכוז המתבטא בד"כ לפני הגיל 7. לגבי אנשים רבים, סימנים אילו לא שככו ונמשכו גם לאורך חייהם הבוגרים. הכרה בעובדה זו הפכה את התופעה לכרונית וחשוכת מרפא, ולמרות שהאטיולוגיה שלה לא מובנת בצורה מלאה, ישנה הסכמה כללית כי מקורה בגורם ביולוגי היוצר לקות נוירולוגית ודיס פונקציות של הקורטקס הקדמי במוח שאחראי על ההוצאה לפועל של תגובות. לאותם סובלים מההפרעה ניכר כי חסרים שיקול דעת הגיוני, תכנון מראש, עיכוב התנהגויות, ולקיחת החלטות. אף פחות מכך ידוע על גורמים סביבתיים המשפיעים על התפתחות ההפרעה, ועל הדינאמיקה שלה. מחקרים מבוססים הראו כי ADHD קשור למגוון תופעות קליניות נוספות: דיכאון עמוק, הפרעות ביפולריות, וחרדה כללית. לעיתים הפרעה זו גם קשורה בהתנהגות אנטי חברתית ועבריינית. יש קשר גם כן בין ADHD להתמכרויות, שימוש בסמים ותלות בתרופות.

ADHD היא אחת התופעות הנפוצות ביותר הקיימות בילדות והיא משפיעה על 3-10% מהילדים בגיל בית הספר. ב DSM5-ישנם כ-20 סימפטומים לאבחנה: אי תשומת לב לפרטים, קושי בשמירה על תשומת לב, הפרט נראה כאילו אינו מקשיב, לא מסיים עבודה עד הסוף, קושי בארגון משימות ופעילות, נמנע מפעילויות המצריכות מאמץ מחשבתי, מאבד דברים הנחוצים למשימות או פעילויות שונות, שכחן בכל הקשור לפעילויות יומיומיות. בהיפראקטיביות- מכווץ אגרופיו או כפות רגליו בחוסר סבלנות או זז באי נוחות בכיסאו, עוזב את כיסאו בכיתה, מתקשה לשחק בשקט, רץ ללא סיבה או מטפס, משדר תחושה של אי שקט לעיתים קיצוני, נראה ממהר או "על קוצים". באימפולסיביות- מתפרץ בתשובות לשאלות, מתקשה לחכות בתור, מפריע בדברי אחרים מתפרץ או מדבר ללא הרף.

(ADD (Attention deficiency disorder גם היא תופעה שיכולה להגיע עם או בלי היפראקטיביות, היא נפוצה יותר אצל ילדות מאשר אצל ילדים. ילדים אילו מתוארים כחולמניים יותר ופעילים פחות מהממוצע, אדישים במקצת או נטולי מרץ, מתקשים בלמידה ותת-הישגיים, פחות תוקפניים ופחות דחויים ע"י בני גילם, לעומת הילדים עם ADHD.

הפרעת הקשב מתבטאת ב-4 תפקודי קשב שונים: 1. קשב מתמשך- משך הזמן שהפרט יכול להתמקד במשימה תוך שמירה על רמת ביצוע עקבית. לדוגמא: הקראת שמות בכיתה, בה ילד נדרש להמתין בריכוז עד להגעת שמו. 2. קשב בררני- היכולת להתמקד במידע רלבנטי, חזותי או שמיעתי, תוך התעלמות מגירויים אחרים. לדוגמא: היכולת של הילד להתרכז במבחן נוכח רעש ילדים המשחקים במגרש המשחקים מחוץ לכיתה. 3. הפניית קשב: היכולת של הילד להיות קשוב לגירוי מסוים, להתנתק ממנו ואז להעביר את הקשב לגירוי חדש, ואז לשוב לראשון באותה רמת קשב. לדוגמא: ילד שדעתו מוסחת משיעורי הבית לכמה שניות מתקשה לחזור למלאכה, לא זוכר באיזו נקודה עצר או מה למד עד רגע ההפרעה. 4. בקרת קשב- מערכת של בקרת על האחראית על היכולת לארגן, לתכנן פעולות מורכבות, להשתמש במשוב פנימי וחיצוני ולהתמודד עם מצבי קונפליקט של תגובות. לדוגמא: להבליג על גירוי מרגיז מתוך החשש העתידי מהסנקציה.

כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בין שורות אילו, הרי מי לא מאבד ריכוז מפעם לפעם במצבים כאילו ואחרים. ההבדל המרכזי הוא, שאותו ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, גם כשינסה למרכז את כל תודעתו, תוך מספר רגעים היא תחמוק.

"אבל בסדרות טלוויזיה הוא מרוכז בלי שום בעיה.."

לילדים הסובלים מההפרעה לרוב אין בעיה של אינטליגנציה (ולהפך, יש הרבה מחוננות בקהילה זו), והם קולטים דברים במהרה כמו הרבה ילדים כיום. הבעיה של הקשב היא היכולת להתרכז בגירוי אחד לאורך זמן, והטלביזיה לא דורשת לעשות זאת. מגוון הגירויים המתחלפים על המרקע הוא עצום ולמעשה הילד לא נדרש להשקיט את מערכת העצבים שלו כדי לצפות בפרק שלם מהסדרה האהובה עליו, ולהראות מרותק.

"גם אני הייתי כזה כשהייתי בגילו. הושיבו אותי בכוח והצלחתי"

אע"פ שהתופעה היא אכן תורשתית, והרבה הורים שהיו לא מאובחנים בעבר רואים את עצמם בקשיי ילדיהם, יש לזכור שהזמנים השתנו. מערכת החינוך הקונבנציונאלית יותר הישגית ויותר עמוסה מבעבר, ישנה פחות סובלנות במסגרת כללית, והדרישות מהילדים עולות כל הזמן. מה גם שלתופעה יש דרגות חומרה שונות, ויש מצבים שבהם אפשר להושיב ילד ללמוד, פשוט כי ההפרעה שלו מאפשרת, ויש מצבים שלא, ויש צורך בעזרה מבחוץ.

שאלת השאלות היא האם יש אופציה אחרת מלבד זו הכימית? האם כהורה עליי להחליט אם להכניס לגוף הילד חומרים המהווים סמים מסוכנים או לחילופין להתמודד עם קשיים אינספור?

כעת אסביר את האבחנה על פיה פועלים אנשי מקצוע מהגישה הטבעית ואפרט כמה מצמחי המרפא העיקריים המשמשים היום הרבליסטים להתמודדות

עם התופעה.

לאחר שעשינו סדר, וקיבלנו רקע בסיסי והבנה בתופעת ה-ADHD. ניגש ללב ליבה של כתיבה זו, הגישה והטיפול הטבעיים להפרעת קשב:

כאשר אנו ניגשים לטפל בילד שאובחן כסובל מהפרעת קשב, חשוב להבין את המקרה על כל היבטיו, היות ולא כל ילד דומה לשני, ולא כל הפרעה מקבלת את אותם ביטויים, גם אם היא אובחנה בצורה זהה. יש לזכור גם שבעיות קשב מביאות איתן בעיות נלוות לעיתים כגון קשיי הסתגלות, דימוי עצמי נמוך, אי מקובלות חברתית, דחייה ובדידות והתנהגות תוקפנית.

ע"פ הרפואה הסינית, החלוקה המרכזית היא בין עודף לחוסר. מטבע הדברים, הפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות תכוון ככלל למצב "עודף", בעוד ש-ADD למצב "חסר". אך בקליניקה נזהה רבות סנדרומים מעורבים של חוסר ועודף. אם תחשבו על זה, אנו רואים זאת הרבה. מצב משולב של עודף וחוסר במערכת העצבים: דיכאון מלווה בחרדה, תינוק בוכה בצרחות ועייף מכדי ללכת לישון, ילד שמשתולל כמה שעות, נופל שדוד מיד אח"כ לא מצליח להשאיר רמת אנרגיה יציבה לאורך היום.

הסנדרומים הראשיים הם כבד ולב הנמצאים בעודף. אפשר לראות גם מקרים בהם הלב, הכליות והטחול נמצאים בחוסר.

חוסר יין בכבד ובכליות-

סימפטומים וסימנים עיקריים: הסחת דעת בקלות, הרגשת חום בחזה, כפות ידיים וכפות רגליים. הזעה ספונטנית, גרון יבש

במצבים אילו נשתמש בעיקר בצמחים סופחים ומזיני יין : סכיזנדרה, רמניה, בטטת בר.

ובנוסף ננקז את החום העודף באמצעות צמחים כמו פלודנדרון, סקוטלריה לקטיפלורה וויטניה.

חום בלב-

סימפטומים וסימנים עיקריים: עצבנות, מגורה בקלות, הרגשת חום בחזה, מזג חם, אינסומניה, צמא.

חשוב לנקז אש עם צמחים כמו: אספודלוס או קוהוש שחור, קופטיס.

הצטברות פנימית של ליחה ואש-

סימפטומים וסימנים עיקריים: דאגה, היפר-קינזיה (תנועת יתר של השרירים), הסחת דעת בקלות, בכי וצחוק מוגזמים ,זועם, מכה ומקלל, הרגשת חום בחזה, בכפות הידיים והרגליים, אינסומניה

נשתמש בצמחים מניעי צ'י הכבד ומרגיעים כמו: ורבנה, הומולוס (כשות), לקטוקה (חסת המצפן). ובנוסף נשלב גנודרמה, וסקטולריה באיקלנסיס כדי לייבש ולסלק לחות חמה.

חוסר צ'י ודם בלב ובטחול-

סימפטומים וסימנים עיקריים: תשישות, אדישות, זיכרון חלש, פיזור הנפש, גוון פנים חיוור ללא ברק, תיאבון ירוד, רמת ריכוז נמוכה, דיבור מבולבל עם קול נמוך.

צמחים כמו: ג'ינסנג, ולריאן, אטרקטילודיס, אסטרגלוס או ציטרוס.

  • ככלל ככל שהילד יותר "עודף" וחם, נאזן אותו באמצעות צמחים מרגיעים, מעכבים ומקררים. וכשהילד "חסר", אנמי ופזור דעת, נשתמש בצמחים מחזקים, ממרכזים ומניעים. בנוסף מומלץ לשלב צמחים עם אפיניות גבוהה למערכת העצבים כמו גינקו בילובה, בקופה מונייר, סנטלה, מליסה, פסיספלורה ורוזמרין.

הורים שואלים האם הצמחים יכולים להחליף טיפול תרופתי. אם כן, התמונה הקלינית היא מורכבת, וישנם גורמים רבים המעורבים כמו רמת התמיכה של המשפחה, המסגרת בה לומד הילד, האם יש הפרעות נלוות לבעיית הקשב, וכמובן חומרת הבעיה.

נכון להיום, לא ניתן "לרפא" את ההפרעה, ויש הוכחות לכך שמבוגרים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב לא נרפאים ממנה אלא מצליחים לפתח מיומנויות המעדנות את ביטוייה. כשמשלבים צמחי מרפא, ניתן בכל שלב וגיל לחיות בשלום יחסי עם הפרעת קשב או היפראקטיביות, ולהשתמש בצמחי המרפא בתחילת הטיפול בצורה אינטנסיבית יותר ואח"כ בעיקר בתקופות של מבחנים, לחץ בעבודה, בימי ביה"ס וכדומה.

הגיעה אליי אורטל, בת 15

מאז שזוכרת עצמה קשה לה בלימודים. היא תמיד הייתה נעזרת בחברות לפני מבחן (וגם קצת במהלך המבחן..) ע"מ "לשרוד" את אתגרי ביה"ס. היא טובה בספורט, אבל בכל שאר המקצועות היא מתקשה מאוד. לעיתים החומר מאוד מעניין אותה, והיא מבינה ומסבירה לחברות שלא מבינות, אך במבחן התוצאה ציוניה נמוכים והיא מתוסכלת. בנוסף, היא מזיעה מכפות הידיים, דבר הגורם לה לאי נוחות, סובלת מעט מאקנה, וקשיי הרדמות. אובחנה כסובלת מ-ADD, בעיית קשב ללא היפראקטיביות או אימפולסיביות.

בראייה הסינית- חוסרים של יין ודם, צ'י הטחול, וחום בלב.

אורטל קיבלה פורמולת צמחי מרפא ליטול פעמיים ביום. לפני לכתה לביה"ס ולפני השינה:

לאחר שבוע וחצי חל שינוי בהרגשתה של אורטל, היא הרגישה יותר ערנית ובפוקוס, ההזעות בידיים פחתו, מה שנתן לה הרגשה טובה, התיאבון עלה, היא ישנה חזק יותר וקמה טוב יותר, ומצאה שקל לה יותר ללמוד, ולהקשיב למורה זמן רב יותר לפני שהיא מתעייפת ומאבדת ריכוז. לאחר כמעט שנה של טיפול, כיום אורטל נוטלת צמחי מרפא רק כשהיא בתקופות של מבחנים, או לפני יום ארוך וקשה, באופן עצמאי.

לייעוץ חינם התקשרו- 054-2290055


צרו איתי קשר

arrow&v

© כל המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ- או תחליף לייעוץ- רפואי או המלצה לטיפול רפואי כלשהו; כל הזכויות שמורות; אין להעתיק תוכן ללא רשות מבעל האתר ©