מה עושים עם כל המתח הזה ?!

איזה לחץ! יש בחינה, ראיון עבודה, דואגים לבן משפחה, כ"כ הרבה משימות ומטלות ואיך נספיק הכל בזמן?

לחץ/ מתח רגשי נחשב לטוקסין (רעלן) רגשי. אך מדוע אנו מתייחסים לסטרס כאילו היה רעל לגופינו? במאמר זה נבין מעט את התהליכים הפיזיים שקורים כאשר אנו חשים סטרס, נכיר בכך שהא איננו נעלם לשום מקום, אך עדיין ניתן להתמודד עימו, ומדוע כ"כ חשוב "לנהל" אותו בצורה תקינה.

תחושת הלחץ מורגשת אצל רוב האנשים ב-2 דרכים עיקריות

עומס יתר- האדם המערבי מרגיש היטב את הלחץ שבריבוי משימות שיש להספיק. רובינו לוקחים על עצמינו גם בבית וגם במקום העבודה הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להספיק או שבכוחותינו להשלים. העניין לכשעצמו הוא עומס. התחושה של עומס עלולה לגרום ללחץ נפשי רב.

לחץ נפשי- סטרס נפשי הוא התחושה הפנימית הקבועה שמשהו אינו בסדר. זוהי למעשה הרגשה שהיא ההפך מתחושת שלווה. לעיתים קרובות האדם לא יוכל להעיד על הגורם המלחיץ בצורה ישירה.

המערכת הסימפטתית והפרא-סימפטתית-

​

אי אפשר להסביר סטרס מבלי לדבר על 2 המערכות השולטות על מערכת העצבים הסומאטית (העצמאית).

המערכת הסימפטתית הינה מערכת שאמורה לתפוס פיקוד במצבי לחץ, יש לה חשיבות עליונה היות ובזכותה הגוף והנפש יודעים להגיב בצורה מהירה וחזקה לגירוי מלחיץ. זוהי מערכת שהתפתחה בתחילת האנושות, ושימשה את האדם במצבי עקה (סטרס) מסכני חיים של ממש. זוהי מערכת יאנגית- כלומר מהירה, תקיפה, וממריצה.

דמיינו את האדם הקדמון פוסע לו ביער שליו וטוב לב, ולפתע משום מקום מגיח נמר. המערכת הסימפטתית תתפוס פיקוד על הגוף ותגיב בתגובת סטרס אפשרית. בפסיכולוגיה זה נקרא FFF- fight or flight- בריחה או לוחמה. הוא יכול להחליט לברוח מאותו גירוי מלחיץ (נמר) או להלחם בו . המערכת הסימפטתית משפעלת את כל הגוף אך היא איננה מבטיחה תגובה הגיונית או חכמה, ואכן במצבים רבים נצפתה תגובת freeze או אין תגובה. זהו למעשה שיתוק משולל הגיון נוכח גירוי מלחיץ.

במצב סימפטטי בלוטת יותרת הכליה מפרישה הורמון עוצמתי בשם אדרנלין. נוכחותו של האדרנלין בדם יוצרת פעולות מגוונות בגוף המתרחשות במקביל, ותפקידן להכין את הגוף למצב בריחה או לחימה. דוגמאות: הרחבה של אישוני העין לקליטה של יותר אור, התייבשות חלל הלוע, והגרון והרחבת בית החזה להקלה על הנשימה והכנסת כמויות גדולות של אויר, עצירת מערכת העיכול והשתן (רוב הדם מופנה ללב ולשרירים), העלאת לחץ הדם והדופק בצורה משמעותית, פירוק של סוכרים מהכבד לכיוון הדם (לצורך מתן אנרגיה זמינה).

כאשר האיום של הנמר שכח ונפתר, הגוף הבריא אמור לחזור לתפקודו השליו בצורה מאוד חדה ומהירה. על אותו גוף משתלטת מערכת הנקראת המערכת הפרא-סימפטטית, זוהי מערכת שתפקידה ליצור רגיעה. מערכת זו היא מערכת יינית, איטית, כבדה. מערכת זו נשלטת ע"י עצב הואגוס, והוא מרפה את כלי הדם ליצירת לחץ דם מאוזן, מסדיר את הנשימה, ומשרה עייפות ורוגע.

חישבו על בע"ח ובאיזו מהירות הם מתמרנים בין המערכות השונות. חתול ישן לו שנת ישרים ופתאום כלב נובח מעליו. התגובה שלו תהיה מהירה מאוד. וכן רגע אחרי שהאיום הוסר נוכל לראות רגיעה וצלילה לשינה. חישבו על ילד קטן שגנבו לו את הצעצוע, כמה מהר הוא נדלק, בוכה ומאדים, וכמה מהר אם החזירו לו את מבוקשו, הוא נרגע ומחייך.

המעבר החד וללא עכבות ממערכת סטרסוגנית למערכת רגיעה מעיד על פעילות תקינה של מערכת העצבים המרכזית, ואיננו משאיר נזק משני בגוף האנושי.

הרפואה הסינית מספרת לנו, שלכל רגש יש מקום: פחד, שמחה, דאגה, צער וכעס הם כולם רגשות לגיטימיים כל זמן שהם מצויים בתנועה. באנגלית נקרא רגש emotion, מילה הבנויה מהמילה תנועה (motion). רגש "תקוע" הוא גורם עיקרי לסטרס נפשי ויש להניעו ולתת לו לחלוף.

האדם המערבי הבוגר, חי בתגובת סטרס כמעט תמידית. בפועל אותה בלוטת אדרנל כאילו אף פעם לא נינוחה, ועסוקה בלהפריש מעט אדרנלין אל הדם בכל עת. תגובת הסטרס במקום להיות חזקה וקצרת טווח, היא הופכת מתונה אך ארוכת טווח. ולמעשה הסטרס, שהוא מנגנון הגנה אבולוציוני, וכלי שרת בידי הגוף והנפש, הופך לכרוני. וכמו כל מחלה כרונית, מתחיל להזיק לכל מערכת אפשרית בגוף האדם.

​

מסכנות הסטרס:

השמנה, סכרת, בעיות עור, בעיות עיכול, התפתחות מואצת אצל ילדים, לחץ דם גבוה, כאבי ראש ומיגרנות, שרירים תפוסים, עששת בשיניים ובעיות חניכיים, הזדקנות בטרם עת והלבנת שיער, סחרחורות, התקפי חרדה ולחצים בחזה, בעיות פריון ואין אונות, החמרה של הפרעות קשב, סוגי סרטן מסוימים, בעיות שינה, חולשה חיסונית, מחלות אוטואימוניות, עייפות כרונית.

מה עושים?

צמחי מרפא- צמחי מרפא יודעים להזין את דם הלב והכבד, שני איברים עיקריים האחראיים לתחושת סטרס. בנוסף ביכולתם להניע את הצ'י הפנימי. האנרגיה הפנימית צריכה להיות בתנועה מתמדת, וכאשר אנחנו בסטרס התנועה הזו משתבשת. צמחים מניעים יודעים להחזיר את התנועה הזו לקדמותה. לכן מטופלים רבים שמתחילים טיפול צמחי לבעיה מסויימת, נהנים מ"תופעת לוואי" של הורדת רמות המתח הרגשי.

הצמחים האדפטוגנים הם קו הטיפול העיקרי בסטרס. הם מכילים נגזרות בשם "ספונינים טריטרפנואידים" הדומות במבנה הכימי שלהן לסטרואידים. סטרואידים אלה, נמוכים בעוצמתם אלפי מונים מאלה של הגוף או אלה הסינטטיים המוזרקים לעיתים במצבי דלקת, למעשה מווסתים בתהליך הנקרא אימונומודליזציה את התגובה העוצמתית של המערכת הסימפטית ואת התגובה החיסונית. סטרואידים אילו קיימים בגוף, אך כיוון שתגובת הסטרס היא כה חריגה ומתמשכת, הם נשחקים עם הזמן ומתבזבזים. כיוון שיש להם תפקיד קריטי בוויסות מערכת החיסון, לא מפליא שכל המחלות בהן יש חוסר איזון של מערכת החיסון (כמו למשל תקיפה עצמית של אנטיגנים) מקורן במתח נפשי ממושך ושאינו מנוהל כראוי. השימוש בצמחים אדפטוגניים הוא בעל חשיבות עצומה למטופל המערבי הלחוץ, כיוון שהוא מספק לגוף חומר חיוני אותו הוא מאבד עם השנים שהסטרס שולט בגופו.

טכניקות רגיעה- הרפייה, נשימות, טיפולי מגע ומדיטציה, דמיון מודרך. כל אילו יכולים לעזור לנו לנהל סרס בצורה תקינה. זה לא אומר שגורמי הסטרס יעלמו, זה רק אומר שהניהול שלהם (stress management) יהיה יעיל יותר.

​

פעילות גופנית- הפעילות הגופנית מחוללת פלאים למערכת העצבים (ולמערכות אחרות גם כן). בהקשר של סטרס היא עשויה ליצור פורקן ממערכת העצבים, ע"י שחרור אנדורפינים ואנקפילינים, העלאת מצב הרוח ושיפור הביטחון העצמי. כאשר הביטחון העצמי שלי עולה, כך אני מאמין ביכולותיי להתמודד עם מצבי החיים המשתנים, דבר המקטין את רמות הלחץ הנפשי בו אני שרוי.

​

דיקור סיני- הדיקור היא טכניקה נהדרת התורמת להרגעת הגוף. נקודות מסוימות בגוף הנדקרות באמצעות המחטים הדקיקות, יודעות לעודד הפרשה של הורמוני רוגע, להרפות שרירים ולמתן תגובות עצביות. הדיקור יודע להשפיע באופן ישיר על מערכת העצבים ויש הטוענים גם לשנות דפוסי מחשבה. שינוי גישה הוא חשוב מאין כמוהו כתורם לרגיעה, והוא עומד בלב ליבה של ניהול הסטרס בצורה טובה יותר, ועוזר לצמוח ממנו למחוזות חדשים ומעודדים יותר.

​

הכותב הוא נטורופת מוסמך, ומטפל ברפואה סינית מסורתית

לייעוץ חינם התקשרו- 054-2290055